articles pic

הפיכתו של העולם לכפר גלובלי, יצרה בשנים האחרונות מושג חדש אצל עובדים רבים – הרילוקיישן. אם בעבר היו אלה רק עובדים בשרות המדינה שיצאו לעבוד בחו"ל, היום קיימות חברות רבות (במיוחד בתעשיית ההייטק) השולחות את עובדיהן לעבודה בחו"ל – החל ממס' חודשים ועד מס' שנים.

מה שלרוב מתקבל בשמחה אצל משפחות רבות שעתידות למקם את מרכז חייהן במדינה זרה, עלול מהר מאוד להתגלות כמלכודת דבש. כאשר יחסי בני הזוג עולים על שרטון ואחד מהם (בדרך כלל בן הזוג שמתלווה אל העובד שנויד לחו"ל) רוצה לחזור הביתה עם הילדים, הוא עלול למצוא עצמו בבעיה קשה. הבעיה מחמירה יותר כאשר בתמונה מעורבים ילדים שנולדו במדינה הזרה, שלומדים במדינה הזרה ורכוש (בית למשל) שנקנה שם.

- במקרה של מחלוקת, היכן יתנהל המשפט, בארץ או בחו"ל

התשובה לשאלה תלויה בשאלה האם נערך הסכם בין ההורים טרם צאתם מהארץ. אם כן, אז בהסכם כאמור אמורים לקבוע את המדינה בה יתנהלו ההליכים המשפטיים. אם לא נערך הסכם בין ההורים, התשובה לשאלה תלויה בזמן שבו שוהים בני הזוג והילדים בחו"ל. אם הם כבר שוהים בחו"ל מספר שנים, אז בן הזוג המבקש לחזור לישראל יצטרך לפתוח בהליך של משמורת ובקשה להגירה במדינה בה הם חיים, כדי שיוכל לחזור עם הילדים לארץ. בכל משך ניהול ההליכים ישהו שני הצדדים והילדים במדינה הזרה, רק בסיום ההליכים ואם בית המשפט במדינת הרילוקיישן יקבל את תביעת ההגירה, יוכל בן הזוג לחזור עם הילדים לישראל.

- האם חזרה לארץ לבד היא כדאית או לא, לצורך פרידה?

זה תלוי בגיל הילדים ובסיבת הפרידה. המעבר החד צדדי לישראל יצביע מחד על נחישות, מאידך, עלול להצביע על כך שהילדים יכולים להשאר במשמורת ההורה שנמצא בחו"ל. אם הילדים צעירים, הפרידה מהם והמעבר החד צדדי לישראל במשך ניהול ההליך המשפטי עלול לפגוע בהם. אם הילדים בוגרים, המעבר החד צדדי יכול שלא לפגוע בהם- אך עלול להוות תקדים להותרת המשמורת אצל ההורה הנמצא במדינת הרילוקיישן.

כמובן שאם סיבת הפרידה היא סכנה מוחשית להורה הנמצא בחו"ל ואם במדינת הרילוקיישן לא מסוגלים להגן עליו, אזי כדאי לחזור למקום בטוח.

- האם מותר לי לחזור עם הילדים באופן חד צדדי או שזה ייחשב חטיפה?

במקרה שאחד מבני הזוג חוזר לארץ עם הילדים ללא הסכמת ההורה השני, יחשב הדבר לחטיפה. במקרה זה, יערך הליך משפטי מזורז בישראל, במסגרתו יתברר האם מרכז החיים של הילדים הוא בישראל או במדינה הזרה אליה עברו הצדדים במסגרת הרילוקיישן. במרבית המקרים, הילדים יוחזרו לארץ אליה נסעו בני הזוג במסגרת הרילוקיישן, ושם יאלץ ההורה המבקש להשיבם לישראל להגיש תביעת משמורת והגירה לישראל.

- האם החלטות שיינתנו בארץ מחייבות את בן הזוג שנשאר בחו"ל ?

חוק אמנת האג מחייב אימוץ של האמנה הבינלאומית העוסקת בהשבת ילדים חטופים. ככל שההליך המשפטי שנעשה בישראל נערך בהתאם לחוק אמנת האג, הוא תקף ויאומץ בכל מקום בעולם. כך גם הפוך – ישראל חייבת לאמץ תוצאות הליך משפטי שנערך במדינה אחרת החתומה על אמנת האג. בית המשפט בישראל מתחשב בהחלטות שיפוטיות שניתנו על ידי בתי המשפט במדינה הזרה אליה התבצע הרילוקיישן.

- אם לבן הזוג יש אזרחות של המדינה בה אנו שוהים – מה הדין אז ?

אין הבדל לא בתהליך ולא בפרוצדורה, גם אם בן הזוג או הילדים נושאים אזרחות של המדינה הזרה בהם אתם שוהים. בישראל ישנו גוף האחראי על ביצועה של אמנת האג והוא המחלקה לעניינים בינלאומיים בפרקליטות המדינה. זהו גוף שיכול לסייע ולתת הכוונה בניהול הליכים משפטיים בעניין אמנת האג, בארץ ובחו"ל.

לייעוץ והכוונה ניתן ליצור קשר עם המשרד
שם

אנא הזינו שם
דוא"ל

אנא הזינו כתובת מייל חוקית
טלפון

אנא הזינו מספר טלפון מלא כולל קידומת
לייעוץ והכוונה ניתן ליצור קשר עם המשרד
שם

אנא הזינו שם
דוא"ל

אנא הזינו כתובת מייל חוקית
טלפון

אנא הזינו מספר טלפון מלא כולל קידומת