articles pic

הסכנות הנלוות לחברות משפחתיות בהן שותפים, הורים וילדיהם או בני זוג או אחים וגיסיהם או שאר בני משפחה הן סכנות גדולות הטמונות מעצם היותם של השותפים בני משפחה. עסק משפחתי אינו יכול להתנהל בשעה של מריבה אישית גדולה בין בעליו ושעה שכל אחד מהם מושך את העגלה לכיוונו בדרך ניהולו ובגישתו העסקית.

כל חברה משפחתית יכולה להתכונן ולהיערך מראש לפתרונות של סכסוך אפשריים אשר יצמצמו את הנזקים ואת המשך תפקודה של החברה כחברה.

הסכנות

חברות אשר לא נערכו מראש הגיעו למצב של שיתוק החברה, אובדן ערך שלה או שיבוש חמור והרסני של החברה, אף באם טרם הסכסוך המשפחתי, התנהלה החברה, עובדיה ומנהליה בהרמוניה ובשיתוף פעולה.

במסגרת הליכים משפטיים שעוסקים בפירוקה של חברה עקב סכסוך בין בני זוג, סכסוך אחים או סכסוכי ירושה עלולים להנתן צוי עיקול על נכסי החברה וחשבונותיה, צווי מניעה שישתקו את החברה מפעולות ובמקרים קיצוניים בית המשפט עלול למנות מנהל חיצוני אשר נוטל את השליטה בחברה המשפחתית לידיו ופועל לפי שיקול דעתו ובהנחיית בית המשפט כאשר משמעותו הינה כי השליטה ניטלה משני הצדדים המסוכסכים.

הסיבות לקיומן של הסכנות

החוק שעוסק בחלוקת הרכוש בין בני זוג (חוק יחסי ממון בין בני"ז התשל"ג -1973) וגם חוק הירושה (חוק הירושה התשכ"ה 1965), עוסקים בהעברת רכוש בתוך המשפחה באופן כללי, אך אין בהם הסדרים ספציפיים למצב בו הרכוש העומד לחלוקה הוא חברה.

חוק יחסי ממון בין בני זוג קובע כי כל הרכוש שנצבר במהלך החיים של הצדדים צריך להתחלק ביניהם בחלקים שווים כאשר העדיפות היא לחלוקה בעין- כלומר, חלוקת המניות בפועל בין הבעל והאשה. אם הבעל הוא הבעלים של המניות, אזי עליו לרשום בפועל על שם האשה את מחצית מניותיו במסגרת האיזון הרכושי. כך, בני הזוג, אשר במהלך החיים המשותפים לא היו שותפים בחברה, הופכים בן לילה לגרושים, מסוכסכים אך אמורים להפעיל ביחד חברה ולאפשר את המשך תפקודה- זוהי כמובן משימה בלתי אפשרית אשר בהכרח מובילה לשיתוק פעולות החברה, אבדן ערכה וכו'.

ישנם מקרים רבים בהם החברה אינה חברה בבעלות בלעדית של הבעל אלא של הבעל יחד עם שותפים נוספים כאשר סכסוך הגירושין בין הבעל והאשה עלול לעלות כדי כפייתו של שותף לא רצוי (האשה- בדוגמא זו) על שאר בעלי המניות.

גם מצד בן הזוג אשר אינו בעל המניות בחברה אין זה תמיד רצוי להפוך להיות לשותף. ראשית, השותפות קושרת את בני הזוג זה לזה לאחר פרידתם ואין זה רצוי. שנית, בן הזוג השני עלול בכוונה לגרום לירידת ערך המניות, דילול מניות, וכו' כתוצאה מדפוסי התנהגות שינקוט הבעל בעצמו או באמצעות חבריו ושותפיו.

כמובן שכל חברה צריכה להבחן לפי טיבה. יש להבדיל בין חברה משפחתית שבן הזוג הוא בעל המניות היחיד, לבין חברה שבה בן הזוג הוא שותף פורמלי או נומינלי לבין חברה שבה שני הזוג פעילים ובמקרה כזה הדברים מורכבים יותר.

הסכנות שציינתי קודם תקפות כמובן גם לחברות משפחתיות בהן שותפים הורים וילדיהם, אחים ושאר בני המשפחה. הסכנות יכולות לנבוע מנישואין של אחד מהבנים, מגירושין של ההורים או מסכסוכים משפחתיים בין האחים או ממוות של אחד מבני המשפחה.

במקרה שאחד מבני המשפחה הלך לבית עולמו עלולים לפרוץ סכסוכים בנוגע למניותיו ולניהול החברה במערך הכוחות החדש. ישנן חברות רבות שתקנוניהם לא עוסקים בסיטואציה של מוות של אחד מבעלי המניות ובאם בן המשפחה שנפטר היה בעל המניות העיקרי, אזי מותו עלול לשתק את החברה ואת פעילותה אף בלא כל סכסוך בין בני המשפחה באם החברה לא נערכה מראש וזאת מאחר וישנו פרק זמן של כ-3 חודשים ממותו של אדם ועד שניתן צו קיום צוואה או צו ירושה.

חברה אשר לא נערכה כראוי למותו של אחד מבעלי מניות בה עלולה להקלע למצב של חוסר פעילות, הפסדים ואובדן ערך מניותיה, עד לקריסתה.

הפתרונות:

הפתרונות הקיימים כיום מגוונים אך הם פשוטים. הפתרונות דורשים בעיקר מאמץ רגשי של דיון פתוח באפשרויות הקיצוניות של גירושין, סכסוך בין בני המשפחה או מוות וחשיבה משותפת של בעלי המניות. קיימות משפחות רבות אשר מעדיפות "לטמון את הראש בחול" ולא להערך לסיטואציות אלו, אך כיום אנו עדים לגל של התפקחות. יותר חברות מגיעות לעורכי דין לענייני משפחה שמתמחים בנושא חברות משפחתיות ומקבלות יעוץ הכוונה ופתרונות משפטיים להסדרת הרכוש המשפחתי בכל הסיטואציות הקיימות.

צוואה מסודרת היא פתרון ראשון ומחייב, אך היא אינה מונעת את הסכסוך המשפחתי, היא ניתנת לשינוי בכל רגע נתון ואינה מונעת את כל הסכנות שפורטו קודם.

חברות משפחתיות רבות דורשות היום מבני המשפחה כתנאי לקבלת מניות בחברה המשפחתית, לערוך הסכמי ממון עם נשותיהם/ בעליהן לפי העניין. במסגרת הסכם הממון ניתן להסדיר הפרדה רכושית מוחלטת בנוגע למניות החברה המשפחתית או להסדיר את דרך חלוקת המניות במקרה של גירושין ואשר תמנע את מרבית הסכנות שפרטתי קודם.

חברות משפחתיות רבות עורכות תיקונים ושינויים בתקנון החברה בדרך שתתאם את האפשרות שאחד מבעלי המניות ילך לבית עולמו ומסדירות כבר בתקנון את דרך העברת המניות, את ההבדל בין מניות שליטה וניהול למניות אחרות או את דרך ניהול החברה בשלב הביניים לאחר מות בעל המניות ועד שיורשיו יכנסו בנעליו לרבות יצירת נאמנות מוסכמת מראש ומטיבה בשלב הביניים של מות אחד הנאמנים ולמנות נאמן מוסכם מראש שינהל את החברה עד לסיום ההליכים המשפטיים וכו'. ואף לכך קיימות אפשרויות רבות.

הסכמים בין יורשים בטרם מותו של המוריש

בני משפחה שהם חלק מחברות משפחתיות יכולים לערוך ביניהם הסכם בין יורשים בין בני המשפחה בו יסדירו את חלוקת הרכוש עוד בזמן שהמוריש בחיים. חוק הירושה מאפשר לנו לערוך הסכם בין יורשים פוטנציאליים לבין עצמם בנוגע לחלוקת רכוש העזבון. הסכם כזה יוצא מתוך הנחה שהמוריש יוריש את רכושו לאותם יורשים פוטנציאליים או חלקם. העדיפות היא שהסכם כזה יהיה תואם לצוואה של המוריש והדבר מבטיח שלאחר מותו לא יהיו מאבקי ניהול.

מה משיגים על ידי הסדרת רכוש מראש

היתרונות של הסדרת הרכוש המשפחתי מראש הם ברורים. חברות יכולות להבטיח יציבות, פתרון סכסוכים בדרכי שלום, בדרך של גישור או בוררות שימנעו את פרוק החברה וירידת ערכה, מניעת פרסומים על סכסוכים בין בני המשפחה וירידת ערך מניות החברה, המוניטין שלה ותפקודה. בעלי המניות עצמם וכפועל יוצא, החברה כולה תנוהל במצב של ודאות וכמובן, שישנו התוצר הנלווה לסכסוך משפחתי- הוצאות משפט גבוהות. הסדרת מערך הסכמי בחברות משפחתיות יחסוך לבני המשפחה את עוגמת הנפשי שבניהול הליכים משפטיים קשים וסבוכים ואת הוצאות המשפט הגבוהות הנלוות לכך.

סכסוכים משפחתיים מוכרים

כמובן שהסכסוך המשפחתי המתוקשר ה"טרי" ביותר כיום הוא הסכסוך במשפחת עופר. עוד טרם מותו של האב ניסו בני המשפחה להגיע להסדר לרכישת חלקו של הבן דורון החוצה, אך חוסר אמון בין הצדדים מנע את העסקה וכיום מרחפת חרב מסוכנת מעל המשפחה אשר תוצאותיה עלולות להיות איבוד השליטה בבנק מזרחי טפחות.

אך משפחת עופר אינה לבדה במערכה, גם משפחת דנקנר ניהלה מאבק משפטי מתוקשר בין שמואל דנקנר לבין בני דודיו דני ונוחי דנקנר בסופו רכש שמואל דנקנר את חלקו של נוחי דנקנר, אך בכך לא תמו הסכסוכים במשפחת דנקנר עד שחברת דנקנר השקעות נמכרה ליצחק תשובה.

גם בני משפחת משה בורנשטיין המנוח, הגיסים ז'ק בר ומשה פודהרצר ניהלו מאבק על חברת טמפו שהסתיימה בכך שמשה פודהרצר מכר את מניותיו בחברה.

סכסוך מתוקשר נוסף הוא של התאומים איזי ודדי בורוביץ על חברת כנפיים השולטת גם באל-על, וכמובן שמוכרים לנו סכסוכי ירושה ידועים של בני משפחת אייזנברג, משפחת זוגלובק, רקנאטי ועוד.

מרבית הסכסוכים המשפחתיים הללו ניתנים היו לפתרון בדרך הסכמית לו היו בני המשפחה מגשים הסכמים ברורים לפתרון המחלוקות עם הקמת החברות או במהלך ניהולן התקין.

לייעוץ והכוונה ניתן ליצור קשר עם המשרד
שם

אנא הזינו שם
דוא"ל

אנא הזינו כתובת מייל חוקית
טלפון

אנא הזינו מספר טלפון מלא כולל קידומת
לייעוץ והכוונה ניתן ליצור קשר עם המשרד
שם

אנא הזינו שם
דוא"ל

אנא הזינו כתובת מייל חוקית
טלפון

אנא הזינו מספר טלפון מלא כולל קידומת